חזרה

(הצעת קבוצת חברי-הכנסת)

[הצעת חוק פ/3633]

היו"ר אמנון כהן:

הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול שלילת תמלוגים לאלמנה שנישאה), התשס"ח-2008, של חברי-הכנסת יואל חסון, איתן כבל, יצחק אהרונוביץ וקבוצת חברי-כנסת. ינמק חבר הכנסת יואל חסון. בבקשה, אדוני.

יואל חסון (קדימה):

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, הצעת החוק שאני מציג כרגע בפניכם היא בעיניי אחת מהצעות החוק החשובות ביותר שהכנסת – אני מקווה - תאשר היום. בהצעת החוק הזאת שותפים יחד אתי חברי הכנסת איתן כבל, יצחק אהרונוביץ, יעקב מרגי ויצחק גלנטי.

כולנו יודעים את החוב המוסרי שאנחנו חבים, כל אחד מאתנו, גם באופן אישי וגם כמדינה, לאותם אלה ששילמו בחייהם כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות כאן, חופשיים ומוגנים במדינת העם היהודי, במדינת ישראל. אותם אנשים שחירפו נפשם במערכות ישראל השאירו כאן אתנו משפחות שכולות, אלמנות, יתומים. לאורך שנים משרד הביטחון, מדינת ישראל למעשה, החליטה החלטות ישנות וותיקות לפצות על האובדן הזה את אותן משפחות, את אותן אלמנות ולאורך שנים הדבר הזה קרה.

אבל, מצד שני, אמרה אותה מדינה לאותן אלמנות: אם אתן יום אחד, לאחר שתשתקמו מהאובדן – אפשר לומר במובן מסוים - ותרצו להמשיך הלאה, לדוגמה להתחתן, זה הרגע שנגיד לכן: עד כאן, אנחנו כבר לא מפצים על האובדן, אנחנו כבר לא משלמים לכן את אותה גמלה או קצבה ששילמנו עד היום.

כילד, אני זוכר שבמשפחה שלי הייתה אישה אלמנה, שבעלה נהרג במלחמת לבנון הראשונה, והיא רצתה ללכת קדימה. היא רצתה להתחתן, לבנות את חייה מחדש. אמרה לה המדינה: אם תעשי כן לא תוכלי לקבל את הקצבה. ומה עם אותם ילדים? ומה עם אותו תא משפחתי?

בעיניי, חברי-הכנסת, מתוך החוב הערכי והמוסרי הזה שיש לנו למשפחת השכול, בעיניי אותם תגמולים אינם הכנסה אלטרנטיבית על אובדן בן הזוג. בעיניי התגמולים האלה הם פיצוי בגין האובדן. הם פיצוי בגין האובדן לאותה משפחה שכל עולמה קרס עליה, על אותה אישה - ורוב הפעמים זאת אישה - שנאלצה בין לילה לאבד קודם כול את אהבת חייה, את בעלה, את שותפה לחיים, אבל גם לאבד את האבא ואת המפרנס; להיות בין לילה עם הילדים ולטפל בילדים, אבל לא באמת ללכת לכיוון של שיקום. לכן הצעת החוק הזאת באה לתקן, וקודם כול לקבוע דקלרטיבית שאותו הוא פיצוי על אובדן, הוא פיצוי על האובדן הקשה, והוא לא הכנסה אלטרנטיבית.

אנחנו רגילים להיזכר באותן אלמנות, באותן משפחות, רק בימי זיכרון, בטקסים. היום אנחנו קובעים, בהצעת החוק הזאת שתעבור, שאנחנו זוכרים את המשפחות האלה לא רק בזמן הזה. אנחנו באים ומתקנים כאן עוול חשוב.

צריך לתת, חבריי חברי-הכנסת, דוגמה, לצערי, מאותו תחום. משפחות שכולות שבניהן או בנותיהן נהרגים בפעולות איבה או כחיילים, הן זכאיות לקבל את התגמולים בכל מצב, אפילו ללא קשר להכנסה שלהם בפועל כתא משפחתי. הן ממשיכות לקבל את אותה קצבה, לא עושים אתן שום חשבון. לדוגמה, אם אותה משפחה - להבדיל או לא להבדיל - תביא תינוק חדש, לא יחליטו להפסיק להם את אותו פיצוי על האובדן, אלא הם ימשיכו לקבל את הקצבה. הורים שכולים זכאים לקבל תגמולים בכל מצב ובכל סיבה, וכך בעיניי צריך להיות גם לגבי האלמנות שנישאו. הן צריכות להמשיך לקבל, ואין צורך לעשות את ההבדלה הזו בין ההורים השכולים לבין האלמנות שרוצות, בדרך כלל אחרי הרבה הרבה שנים, להמשיך קדימה וליצור זוגיות חדשה.

אני רוצה לומר לכם, חבריי חברי-הכנסת, ולהדגיש שהצעת החוק הזו אינה הצעת חוק תקציבית מכיוון שבפועל גם ככה מרבית האלמנות באופן רשמי לא נישאות, אבל למעשה חיות עם בני זוג. הדבר הזה לא ישנה באופן דרסטי את הסך הכול שמדינת ישראל תצטרך לשלם לאותן - - -

דוד טל (קדימה):

לא ישנה בכלל.

יואל חסון (קדימה):

יש כאלה שטוענים בכלל, אני טוען שלא באופן דרסטי וקיצוני.

לכן, חבריי חברי-הכנסת, הצעת החוק הזאת - שאני חייב לומר שיחד עם סגן השר מתן וילנאי ומשרד הביטחון - סיכמנו שנתקדם אתה בתיאום, מתוך כוונה להביא אתה העניין הזה אחרי עשרות שנים סוף-סוף לפתרון.

כמו שאמרתי, חברי-הכנסת מרגי, כבל, אהרונוביץ וגלנטי מעורבים בהצעת החוק ויעזרו לנו להגיע להסכמה, ואחת ולתמיד, אחרי עשרות שנים, למנוע את העוול הזה שעשינו לאותן אלמנות ולהביא למצב שאנחנו מתקנים אותו ומשפרים את המצב. לכן, חבריי חברי-הכנסת, אודה לכם על תמיכתכם בהצעת החוק הזו. תודה רבה.

היו"ר אמנון כהן:

תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון.

(הצעת חבר הכנסת אורי אריאל)

[הצעת חוק פ/1980]

היו"ר אמנון כהן:

יש פה הצמדה של מספר חוקים של חברי הכנסת. חבר הכנסת אורי אריאל, יש לך הצעת חוק דומה, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שמירה על זכויות אלמנה שנישאה). בבקשה, חבר-הכנסת אורי אריאל. יש לך מספר דקות.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):

אדוני היושב ראש, חבריי חברי-הכנסת, ראשית, אני רוצה להגיד לאלמנות צה"ל שיושבות אתנו ביציע: ברוכות תהיינה, והלוואי ונפגוש אתכן פה בקריאה השלישית, לאחר שהחוק יאושר פה, בכנסת ישראל, ונוכל לברך על המוגמר.

אני מצדיע לכן ואני אומר לכן: זה מגיע לכן בזכות ולא בחסד של אף אחד מהיושבים פה. אני מצטער ואני מבקש את סליחתכן שזה לקח 60 שנה. אבל זה הגיע.

אני רוצה להודות בראשית דבריי לחבר הכנסת יואל חסון שהעלה את הצעת החוק שלו עם החברים האחרים. הצעת החוק שלי שוכבת הרבה זמן ולא העלינו אותה כי לא היינו מסוגלים לגייס לה רוב. עכשיו, כשיואל וחבריו התגייסו, אני רואה בהחלט פתח תקווה להעביר את החוק הזה מהר.

אני רוצה להודות לסגן השר הביטחון, שלמיטב ידיעתי מסייע בעניין הזה ושירתום את כל מערכת הביטחון ואיתו כל הממשלה ושנעשה את זה בלי הבדלים בין ימין לשמאל כאלה ואחרים, כי אין הבדל בשכול. אני לא צריך לומר לכן את זה. השכול לא מבדיל בין צעירים לצעירות, בין דתיים לאחרים. לצערנו, לכולנו יש חברים וחברות שלא שפר עליהם גורלם.

אני רוצה לומר את הדברים הבאים. המצב הנוכחי, שאלמנות צה"ל - אתם מבינים לאיזה מצב הגענו? - מחביאות את זה שהן חידשו את חייהן אחרי שהקריבו את היקר מכל, המצב שבו הן מתחתנות בצורה פורמאלית מסודרת ברבנות ואז הן מפסידות את הכנסתן, הוא לא בלתי נסבל, הוא פשוט בושה ואני מקווה שאנחנו נצליח לתקן את זה.

אני פונה לידידי, חבר הכנסת חסון, אני פונה להנהלת הקואליציה שאפשרה חופש הצבעה. קחו את החוק הזה ובואו נגמור אותו עוד במושב הזה. זה אפשרי, זה תלוי בנו. אין עכשיו מי שיפריע לנו. זה תלוי, ידידי יואל חסון, בך ובי ובחבר כנסת אפללו, יו"ר הקואליציה ואחרים. זה לא חוק מסובך. בואו נמחק את החרפה הזאת. יחד עם חבר הכנסת מרגי, יו"ר סיעת ש"ס, שהוא חבר בחוק הזה – אני לא אזכיר את כולם, ברשותכם. יש פה בבית הזה רוב ויפה שעה אחת קוד.

אני רוצה להודות גם לנאוה שוהם, יושבת ראש הארגון שאין ספק שדחפה. אני מזכיר את זה גם בגלל תרומתה האישית אבל גם לומר לאזרחי ישראל, אפשר לשנות בבית הזה דברים. אפשר לשנות במדינה הזאת דברים. זה תלוי גם באזרחים. אנחנו לא זורקים אליכם את הכדור אבל יוזמות טובות שמגיעות מאזרחיות ומאזרחים יש להן סיכוי טוב בבית הזה ואני מקווה, עוד פעם, ובזה אני מסיים, שאני אפגוש אתכם פה בקריאה השלישית. תהי דרכם צלחה וכל טוב.

היו"ר אמנון כהן:

תודה.

(הצעת חברת הכנסת אורית נוקד)

[הצעת חוק פ/3806]

היו"ר אמנן כהן:

הצעת חוק דומה של חברת הכנסת אורית נוקד. אם תרצי, נעבור להצבעה. אם תרצי לומר כמה מילים, זכותך, מה שאת רוצה. תוסיפי מספר משפטים ונעבור להצבעה כי החוק ברור והובהר.

אורית נוקד (העבודה-מימד):

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, האלמנות שנמצאות כאן ביציע. אני באמת חשה שזה יום שבו הכנסת יכולה לתקן עוול שנעשה במשך הרבה שנים. אני מאוד מתחברת לדברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת אריאל ואני חושבת שצריך להודות, כאן, לחבר הכנסת חסון שהוביל את החקיקה ולסגן שר הביטחון מתן וילנאי.

אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לקדם את החקיקה הזאת. אני חושבת שזה המינימום שאפשר לתת על מנת לסייע למי ששילמו את המחיר היקר ביותר שאפשר לחשוב עליו. אני פשוט כתבתי דברים כי מלכתחילה לא כל כך היה ברור שההצעה הזאת תעבור. אני חושבת שבכל זאת אני אגיד אותם בקצרה.

היו"ר אמנון כהן:

יש לך דקה.

אורית נוקד (העבודה-מימד):

יש לי דקה? אז אני אוותר. אני רואה שחברים רוצים להצביע.

היו"ר אמנון כהן:

אחרי קריאה שניה ושלישית, בעזרת השם, תהיה לך עוד הזדמנות.

תודה רבה. אנחנו מייד נעבור להצבעות.

סגן שר הביטחון מתן וילנאי:

אני מבקש לומר דברים.

היו"ר אמנון:

בבקשה, תמיד מכובד. עשית עבודה מצוינת, נאמר כאן. לכן, מטעם הממשלה, כבוד סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי, שהיה שותף פעיל בתחום קידום החוקים הללו מטעם הממשלה. נשלב את הכוחות ביחד. בבקשה אדוני.

סגן שר הביטחון מתן וילנאי:

כבוד היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח שזה מובן מאליו לכולם כיצד אנחנו צריכים להצביע. לאורך שנים זה לא היה מובן מאליו וכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו למה אז זה לא היה מובן מאליו. אני שמח על כל אחד מחברי הכנסת, ושמותיהם צוינו כאן והם דיברו. שאמרו דברים נכונים ופשוטים. אני שואל את עצמי, ולכן עליתי לדבר, מדוע צריך לעבור כל כך הרבה זמן בנושא מובהק כזה, ברור כזה, שעוסק בביטחון ישראל, שעוסק באלמנות צה"ל, שאנחנו לא שמים לב אליו?

לכן החלטת הממשלה היתה להתנגד, מין דבר אוטומטי כזה. למה? כי זה עולה כסף. הדבר היחיד שעולה כסף. אני מציע כאן, ושוחחתי על זה עם מציע החוק ושוחחתי על זה עם חברים אחרים, הן במשרד והן בארגון אלמנות צה"ל, שאנחנו נצביע בעד, נעביר את זה, נביא את זה לדיון בוועדה הראויה, שאני מבין שזאת ועדת העבודה והרווחה. נדון בזה שם. יש לזה פנים יותר רבות ממה שזה נראה במבט ראשון. נדון בזה שם ונעשה הכל על מנת שהחוק הזה יעבור, וכתם כזה לא יהיה בתוך החברה הישראלית מונח, שמתחשבנת עם אלמנות צה"ל שכבר שילמו את המחיר פעם אחת. אני אמרתי בכל המקומות שהייתי, שאני לא יכול להרים את אצבעי או ללחוץ על כפתור נגד אלמנות צה"ל, שחלק מהן בעליהן נפלו לידי בשדות הקרב של עם ישראל . יש דברים שאי אפשר לעשות.

לכן אני קורא שתהיה פה הצבעה חד-משמעית בעד ולהעביר את זה לדיון בוועדה של חבר הכנסת גלנטי ולקבוע לעצמנו שמעבירים את זה מוקדם ככל שניתן ויעלה כמה שיעלה. יש דברים מעבר לעניין של הכסף וכל מה שכרוך בזה. אני רואה שזאת האווירה ואני מודה לכם מאוד.

היו"ר אמנון כהן:

תודה רבה לסגן שר הביטחון. תהיה כאן היום אמירה של כנסת ישראל בנוגע לנושא כה חשוב של אמנות צה"ל.

אנחנו כבר עוברים להצבעה. החוק הראשון של חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי כנסת: הצעת חוק משפחות חיים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול שלילת תמלוגים לאלמנה שנישאה), התשס"ח-2008. אפשר להצביע.

הצבעה מס' 13

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 58

נגד – אין

נמנעים – 1

ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול שלילת תמלוגים לאלמנה שנישאה), התשס"ח-2008, לדיון מוקדם בוועדת העבודה הרווחה והבריאות נתקבלה.

היו"ר אמנון כהן:

בעד 58, אין נגד, 1 נמנע. הצעת החוק הזאת אושרה והיא עוברת להכנה לקריאה ראשונה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הצעת חוק דומה של חבר הכנסת אורי אריאל להצבעה. אפשר להצביע.

הצבעה מס' 14

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 58

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שמירת זכויות אלמנה שנישאה), התשס"ז-78, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.

היו"ר אמנון כהן:

בעד 58, אין נגד, אין נמנעים. הצעת החוק הזאת גם אושרה והיא עוברת להכנה לקריאה ראשונה לוועדת העבודה, רווחה והבריאות.