חוגגים בר/ת מצוה

חגיגת בר ובת המצווה היא נקודת ציון בחיים. הגיל הזה הוא סמל של כניסה לבגרות וצעד ראשון אל תוך עולמם של המבוגרים. כל אחד זוכר את היום הזה בחייו. את החגיגה באולם או בבית. את הטקס בבית הכנסת. את התמתנות הרבות. את התמונות באלבום המשפחתי. את הקהל הגדול שנאסף – לא פעם ממרחקים – כדי להיות ברגע הזה. את השמחה הגדולה ביום החג הזה – הפרטי והמשפחתי.

אצל הילדים שלנו השמחה הזו מהולה בעצב. החג הזה עומד אצלם – כמו תמיד – בצל הזיכרון. לכל נערה החוגגת בת מצווה ולכל נער החוגג בר מצווה זה יום של המון יחד – עם משפחה רחבה וחברים – אבל גם יום של הרבה לבד. אבא איננו איתם ביום הזה, אלא רק בלב. צילו של אבא נמצא בכל מקום, והוא מחייך אליהם – רק מהתמונה. איש, כמובן, לא יוכל למלא את מקומו. את אבא שנלקח – איש לא ישיב להם.

ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מקיים פעם בשנה חגיגה מרגשת לילדים האלה.

 

ביום הזה אנחנו עוטפים אותם בהרבה אהבה, ומפגישים אותם עם משפחה גדולה, תומכת ועוטפת, שמלווה אותם לא רק ברגעי השבר אלא גם בימים של שמחה – והיום הזה הוא אחד מהם. ביום הזה אנחנו מביאים אותם לנגיעות אמיתיות בערכים הישראליים – ערכי היסטוריה, יהדות ואזרחות. אנחנו מפגישים אותם עם נשיא המדינה, והם מבקרים בנקודות ציון היסטוריות בירושלים. בערבו של היום הזה הם זוכים לחגיגה גדולה בנוכחות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואורחים נכבדים – כולם באים לכבודם. הם זוכים למתנות ערכיות ולתשומת הלב והאהבה שהם כל-כך ראויים להן בצל הזיכרון ולאור השמחה.


 


 

עבור לתוכן העמוד